הודו ואני...
- shely nagar
- May 24, 2016
- 2 min read
הרגע ההוא שבו שמעתי לראשונה " אמא, תתכונני אני חוסך לטיול הגדול" אז התכוננתי! מלא התכוננתי!!! עד שלרגעים שכחתי מזה בכלל. ואז שוב נזכרתי והדחקתי ושכנעתי את עצמי שיש עוד מלא זמן. ואיכשהו הזמן טס ואיתם הגיעו הימים של תכנונים, קניות, סידורים, חיסונים. מה שהזכיר שהרגע מגיע ונעשה קרוב מתמיד. והמשכתי בשלי מתעלמת מכל רחשי הסביבה שמעידים, הנה זה בא. וכשלא יכולתי לחמוק מזה הגיע הערב בו נפרדנו בשדה התעופה, הערב ההוא בו נשארתי בוכה למשך יומיים רצוף. ודואגת, דואגת ללא הפסקה גם כשאני מקבלת הודעות ותמונות להרגעה. לעיתים שמחה שעשיתי בעצמי טיול מטורף שכזה. ולולא זה, הייתי דואגת יותר...ודואגת בכל זאת... והגעגוע שכמעט מטריף את הדעת. חשק עז לחבק חיבוק חזק, חונק ומלא באהבה
ואיך כל זה קשור לסדנאות תפירה? הרגע ההוא שנשלחה אלי תמונה של מלא בדים מחנות הודית קטנה ומטריפה, הרגע ההוא בו לא יכולתי לגעת ולהריח, אבל יכולתי להבחין דרך התמונות בשלל ריחות ובדים נפלאים שהייתי רוצה שכולם יהיו שלי .....ואיך בתוך כל המסע הקסום הזה בתרבויות חדשות עם מאכלים זרים וכאלה שגורמים לבטן שלך להבין שלא כל מה שנכנס יושב באהבה, אוכל כזה שמלמד את הגוף שלך לשרוד לתבשילים שלכאורה נראים רגילים, כמו סתם צלחת אורז שנראית תמימה. אבל, המים! המים שבושלו בהם גרגירי האורז הם אלו שמעמידים אותך למבחן..והחריף, שלמרות שרגילים לחריפות מסוימת היא עדיין שונה וחריפה ושורפת
אז איך בתוך כל המסע המיוחד הזה. מסדנת מקרמה לסדנת בישול לסדנת צורפות ועוד סדנא ועוד סדנא בצפון הודו המקסימה, התפנה הבן האהוב שלי לשלוח לי תמונות בדים לבחירה " אמא תבחרי"! ... ואח"כ קיבלתי הודעה....."תתחדשי"! ובהחלט התחדשתי
אז ככה אני מחכה שישוב בחזרה בעיקר רוצה לחבק חיבוק חזק מלא באהבה
!והבדים? אחכה להם בסבלנות להריח לחוש ולגעת...ונראה לי שבעיקר יהיה לי חשק לטוס להודו, מקום חדש שעוד לא ביקרתי
Comments